top-image

05 – חופשה בגליל
אני לא יודע למה, אבל ככל שעוברים השבועות ככה הסיפורים בפרוייקט הופכים לארוכים יותר, והכתיבה שלהם לוקחת יותר זמן. "חופשה בגליל" עבר את גבול 4,600 המילה שהוא יחסית מכובד. סיימתי לכתוב אותו רק עכשיו, ביום שני בערב, ואני יודע שסבב ההגה המסורתי ייקח ממני עוד לפחות שעתיים שאין לי לתת כרגע. החלטתי שעדיף לפרסם ככה, עם כל טעויות ההקלדה והמשפטים ...more»
04 – געגועים (חלל, חלק א’)
עוד שבוע, עוד איחור. אם עדיין לא קראתם את התירוץ, כמו גם הסיבה שאחרי הכותרת של הסיפור השבועי מופיעה כותרת משנה עם המילים חלק א' אחריה, אתם מוזמנים לקפוץ לפוסט הזה ולהבין במה מדובר. אם עדיין שרדתם, הסיפור נמצא אחרי הקיפול שנמצא אחרי התמונה. 04. געגועים (חלל חלק א') ג'וספר הסתכלה על הכוכבים המנצנצים מחלון חדרה, והתפלאה לגלות שהיא מתגעגעת הביתה. בדיעבד, ...more»
הפיצול (או: איפה לעזאזל הסיפור הרביעי שהבטחת?)
הנה משהו שלמדתי בימים האחרונים: לכתוב מדע בדיוני בעברית איז א ביץ'. הנה עוד דבר שלמדתי: לעשות את זה בפורמט של סיפור קצר זה האמ-אמא של הביץ'. "חלל", הסיפור הרביעי בפרוייקט, היה אמור להתפרסם ביום שבת. הוא התקדם בקצב טוב, ובאמת ובתמים האמנתי שאצליח לסיים אותו בזמן. אבל אז הגיע יום שבת, וכשכתבתי את מה שהיו אמורות להיות הפסקאות האחרונות הבנתי ...more»
03. אימה
באיחור אופנתי של יום וחצי, הנה הסיפור השלישי. הוא נכתב כולו ביום אחד, ותפס כיוון שונה לחלוטין ממה שחשבתי שיתפוס כשהתחלתי לכתוב אותו. באופן כללי הוא יצא די מטופש, אך חווית הכתיבה היתה חיובית ומעניינת וזה מה שחשוב. למדתי לא להבטיח להקליט פודקאסט בנושא הכתיבה, שכן אני לא באמת מוצא מספיק זמן פנוי במהלך השבוע לעשות את זה, אבל אני ...more»
02: מגע
מה זה פה, שני סיפורים רצופים על מחלות? ובכן, כן. כי הייתי חולה רוב השבוע (לא משהו רציני, תודה ששאלתם), וכשסוף סוף הבראתי אז הדבר היחיד שיכולתי לכתוב עליו זה מחלות. בניגוד לסיפור הקודם, לעומת זאת, ניסיתי לשחק פה עם סגנון כתיבה אחר וטון שונה לגמרי של דברים. ככה נולד "מגע", סיפור הרבה פחות מדכא מ"ישו" של שבוע שעבר, אבל ...more»
01: ישו
את הסיפור הראשון במסגרת "52 סיפורים ב-2015" סיימתי לכתוב לפני דקות ספורות, עם חום של 38.2 מעלות. זה אמנם עזר לי טיפה להזדהות עם אחת הדמויות בסיפור, אבל וודאי לא עשה חסד עם הפסקאות האחרונות שלו. לרגע שקלתי לדחות את הפרסום למחר, לתת לעצמי צ'אנס לעבוד עליו עם חום נמוך יותר, אבל אז אמרתי לעצמי שאם כבר עכשיו, פחות משבוע אל ...more»
היי 2015, מה דעתך שאכתוב בך 52 סיפורים קצרים?
החיים שלי מלאים בהבטחות יצירתיות שבורות. זו כנראה הסיבה שלא פרסמתי את הרומן הראשון שלי עד גיל 30 (כמו שהבטחתי לעצמי מייד אחרי שהשתחררתי), שעדיין לא יצא לי לפתח סדרת אינטרנט שתהפוך להצלחה הכי גדולה שהאינטרנט הישראלי ראה אי פעם (כמו שהבטחתי לעצמי בפעם הראשונה שנכנסתי ליוטיוב) או שעדיין לא כתבתי ופיתחתי משחק מחשב עצמאי ומגניב (כמו שהבטחתי לעצמי כשכל תנועת ...more»
חיים משוגעים: פרידה מריאן דיוויס
אתמול ניהלתי עם אמא שלי דיון שאנחנו מנהלים לעיתים קרובות. אמא שלי, אותה אני אוהב, גורסת שהחיים שלנו חומריים, וכדי לחיות בהם "כמו שצריך" יש צורך למצוא משרה יציבה, לעשות הרבה כסף ולשים את הבטחון הכלכלי לפני צרכי הנפש. אני טוען אחרת. כסף זה חשוב, מאוד חשוב, אבל יש דברים חשובים יותר. במקרה שלי, למשל, אני מעדיף להרוויח קצת פחות ...more»
דו”ח קריאה: האוקיינוס שבקצה השביל
האח והידד - ניל גיימן, סופר המד"ב-פנטזיה הכה פופולרי, הוציא ספר חדש למבוגרים. שמונה שנים אחרי Anansi Boys, הספר האחרון שלו שהוגדר "למבוגרים" - שנים בהם גיימן הוציא בעיקר סיפורי ילדים ובני-נוער - גיימן הכריז בקול גדול שהוא חוזר לכתוב לקהל הבוגר, זה אליו פנה ביצירות המצויינות שלו "אלים אמריקאיים" ו-"Neverwhere". רק בעצם ההכרזה היה מספיק כדי לגרום לי לשמוח. כקוראים, ...more»
על כוחה של דרמה – או: למה אני רואה ריאליטי
אני לא יודע אם זה היה שעמום, ייאוש או דכאון - אבל בימים האחרונים התחלתי לראות את "האח הגדול" הבריטי. מי שחושב שהגירסה הישראלית וגילי מיילי הם טראש לא יודע על מה הוא מדבר. יחסית לבריטים, "האח הגדול ישראל" מרגיש כמו סוגה עילית. אין לי רצון עז להגן תרבותית על הבחירה שלי לבזבז את זמני הפנוי על ריאליטי. עשו את זה ...more»
Page 1 of 2:1 2 »
bottom-img